הרבה אנשים שהלכו ללמוד רפואה אלה אנשים שחלמו בתור ילדים להיות רופאים, להרבה אנשים החלום נמוג (אחרי שהבינו את הדרישות הלא הגיוניות במבחני לאוניברסיטה) אך יש חולמים שהחליטו ללכת אחרי משאלת ליבם ולהגשים את החלום. הלימודים הם לא פשוטים והם מצריכים השקעה רבה ורצון רב באמת להיות רופא, ישנם גם סטודנטים שלא התקבלו ללימודים בארץ בגלל הדרישות הגבוהות שהחליטו שזה לא מה שיצור אותם מלהגשים את חלומם והם הלכו להגשים את חלומם בלימודי רפואה במדינות אחרות ששם תנאי הקבלה יותר קלים.
בלימודי הרפואה הסטודנטים לומדים כיצד לטפל בחולה באופן פרטי. חלק מהלימודים כוללים גם מתן שירותי סיעוד, את האנטומיה של האדם ועוד הרבה מאוד נושאים שונים ומגוונים שיכשירו אותם להיות רופאים טובים ומוצלחים.
אחרי כל השנים שהם השקיעו בלימודי הרפואה באופן תיאורטי באוניברסיטה הם מגיעים לשלב ההתמחות שלהם. בשלב זה בדרך כלל הם מבינים טוב מאוד על בשרם את הקושי הגדול בלהיות רופא בישראל ועל אחת כמה וכמה להיות רופא מתמחה בישראל. הרופאים המתמחים היום עושים עבודה בשעות בלתי הגיוניות ועושים משמרות של שלושים שעות ללא שינה. האחיות המוסמכות הן אלה שבדרך כלל יספגו את מצבי הרוח הקשים של הרופאים המתמחים שמגיעים בעקבות מחסור גדול בשינה.
המצב שהזה של חיי הרופאים המתמחים הוא קשה ובלתי נסבל לכן אחרי שנגמרת תקופת ההתמחות של הרופאים והם הופכים להיות רופאים מן השורה, הם לא יכולים כבר לחכות לרגע שבו יוכלו לקבל חולים בקליניקה שלהם ולבצע טיפול בחולה באופן פרטי. לרופאים שמטפלים באופן פרטי זה הרבה יותר משתלם מבחינה כלכלית, אין מה להשוות בכלל את הרווחים שהם מקבלים מהרפואה הפרטית לעומת הרווחים אותם הם מקבלים ברפואה הציבורית.
בנוסף לכך יש גם את העניין של הרצון של הרופא לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר, ברפואה הציבורית היכולת של הרופא לבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר היא קטנה מכיוון שהתנאים והעומס לא מאפשרים לו למקסם את עבודתו לעומת הטיפול בחולה באופן פרטי שבה יש לרופא את התנאים האופטימאליים לטפל בחולה.אותו הסיפור מתרחש לצערנו גם בתחום הסיעודי, שם מטפלות סיעודיות הרבה פעמים עובדות בלחצים אדירים...
רק בריאות.
